29 במאי עד 20 ביוני 2015

משתתפים:
עירית אבא, דליה בן מיור, בועז ברקני, בן הגרי, מאיר מוהבן, דניאל פלטאואר, מרתה ריגר, איריס שביט

אוצרות: טולה עמיר ולביאה שטרן

המחשבות על התערוכה התעוררו והתגבשו סביב מה שניגלה לעין ברגע פתיחת תנור הקרמיקה אחרי השריפה.
זה הוא רגע מכונן. רגע של לידה , של הפתעה החוזרת על עצמה בכל פעם ופעם כשנפתח התנור. רגע של התרגשות וחרדה לקראת הלא נודע.
כל כלי וכלי מכיל את ההפתעה והאפשרות של הלא צפוי.
תנאי השריפה בתנור, הכנת הכלים לפני, מצבים של טמפרטורה, צפיפות, דחיסות ועוד תנאים סובייקטיבים משפיעים על התוצר הסופי.
השהיה בתנור, העמידה בתנאים הקיצוניים, הקשר למיקום בחלל, הסמיכות לכלים אחרים, לעובי החמר, לסוגו, לגלזורה ואפקט הטמפרטורה עליה, למשב הרוח, לחימצון, לאפר שבאויר ועוד.

כל אלה הם סימנים של חד פעמיות, של יחסי גומלין בין הרמוניה ודיסהרמוניה. סימנים של שבריריות, של הלא נודע,
של החד פעמי המסמן יופי. יופי של אבדן שליטה. יופיו של הפגוע, הפגום, המקרי. רגע של לפעמים דחיה, ולפעמים קבלה. או של שניהם.
רגע המתואר על ידי אמנית המשתתפת בתערוכה כ”נשיקה של האלהים”.
התערוכה מציפה בדיקה של ביטויים שונים של היחס בין האקראיות והסדר. בין הדיסוננטי לקונסוננטי והמרחב שביניהם.

צילום: שי בן אפרים