שבט דנה גלריה פריסקופ מרץ 2019
https://www.prtfl.co.il/archives/112101
רציתי לנצל את ההזדמנות היום לדבר על שני נושאים – חכמה וטכס. שניהם חביבים עלי, אחד תאורטי והשני פרקטי. נתחיל בתאורטי. חוכמה היא הכוח המניע שלנו, ולפי הבחירות אנחנו בנסיגה כאומה. בדקתי במילון, לחוכמה יש שמונה נרדפות אִינְטֵלִיגֶנְצְיָה, בְּחָכְמָה, בִּינָה, הִגָּיוֹן, יכולת שכלית, מִשְׂכָּל, פִּקְּחוּת, שְׂכַלְתָּנוּת, תְּבוּנָה. להפוך שלה לעומת זאת יש 15 , כמעט כפול, מה שנקרא – חכו לבחירות הבאות. הפכים – אֱוִילוּת, אִוֶּלֶת, אִטִּיּוּת, אִידִיוֹטִיזֵם, אִימְבָּצִילִיּוּת, בָּוִיקוּת, בּוֹקִיּוּת, דֶּבִּילִיּוּת, דֵּגֵנֵרָטִיּוּת, חוסר תבונה, חֶלֶם, חֶלְמָאוּת, טִמְטוּם, טִמְטֹמֶת, טִפְּשׁוּת, טִפְּשִׁיּוּת, כְּסִילוּת, כֵּסֶל, סְתִימוּת, פְּתִיּוּת, שׁוֹטוּת
אנחנו כבר יודעות (חבל שלא מוקדם יותר שהיה מועיל גם לי) שיש סוגים שונים של חוכמה, אינטליגנציה רגשית למשל – חשובה, יכול השרדות – סוג של חוכמה שבזכותה הצליחה המדינה הזו, ממצטרפיה ועד תושביה הנוכחיים. יש כשרון מיוחד למתמטיקה, למדעים, לכתיבה, ליצירה, למוסיקה. ויש גם את חוכמת ההמונים, שאפפעם לא ברור לי אם זה לטובה או לרעה. ראה ערך בחירות. אני רוצה להתעכב כאן על הענין הזה של החוכמה ולציין את ההבדל בין בינה מלאכותית לתבונת כפיים. יש כן שימוש במילה בינה, שבדרך כלל הולכת עם דעת, בינה ודעת – ז”א שלא מספיק רק שכל צריך גם ידע.. בענין הידע – לאחרונה דנו בתכנית הלימודים בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. עמדתי היתה שהלימוד חייב להיות חוויתי, וכי הידע הוא חלק מהכיס עכשיו ואין צורך להתעכב עליו. אחר כך קראתי מאמר של סיינטיפיק הארץ, בו דובר על חשיבות השינון. נאמר שם שרק לאחר איסוף ושינון של ידע, ניתן לעשות שימוש במוח המיוחד שלנו ולייצר מהידע הזה תובנות חדשות. בינה מלאכותית היא ענף של מדעי המחשב העוסק ביכולתינו לתכנת מחשבים, לגרום למכונה להתנהג באופן אינטליגנטי אנושי. אז ה בינה היא הטיה של השורש ב.י.ן. ממנו באה התבונה, ההבנה, ובשבילי גזה השורש גם של בניה ובנין. אז הנה – תבונת הידיים, של דנה, מעוררת השתאות – היכולת לדעת איך לעשות מה באיזה חומר – מפעימה. אבל מעבר לזה – הענין המיוחד כאן היא השפה – דנה פיתחה שפת אובייקטים ייחודית כזו שבאה לידי ביטוי בכל אחד מהחומרים, החפצים, הקישוטים. יש לה דיאנאיי ברורו, ויחד עם זה יחודי לכל חומר ויחודי לכל חפץ. לכן היא לא פחות משבט. בענין הטקסי – אני חולה על טקסים, מקיימת אותם בכל מקום אפשרי, מהמוכר והחביב של ללכת רק על הלבנים במעבר חציה, לא לדרוך על קוי המדרכה(אקרשטיין חברה חילונית) דרך פיקניק קבוע בגן יעקב בזמן פריחת הויסטריה, ועד להכנת ברכות שנה טובה עליה מתחילים לחשוב מיד אחרי היומולדת של הבת שלי – במאי. הטכסים מחלקים לי את הזמן, עוזרים לי בקיבעונות, ובינינו – גם בלמצוא דברים. ההצעה של דנה היא אובקטים טקסיים מכיוון שדנה יודעת להעניק משמעות לחפץ שתמיד קשור לטכס- אפשר לראות כאן את הדוביים – בלעדיהם אין טכס השכבה לילית, את הברווזים – בלעדיהם אין טקס פתיחת דלת, את פמטי השבת והחג, את הזוגות לטכסי הפריון, את הסוסים לטכסי הדואר. והשאר למיטב הדמיון שלכם.
פיזי – חיים, פריון, בריאות, ועושר. רוחני – אמונה, הגנה, חכמה, אושר, משפחה ויקטור טרנר, טוען כי התנהלות טקסים מורכבת מתנועה בת שלושה חלקים: התנתקות משטף הפעילות היומית, ובכלל זה מעבר דרך מצב לימינלי אל עולם טקסי מרוחק מהמושגים היומיומיים של חלל וזמן, ביצוע מימטי של אחד ממדי המשבר שהביא להתנתקות, אשר במהלכו זוכים המבנים היומיומיים של החיים לפיתוח וקריאת תיגר כאחד. והשלב השלישי הוא כניסה מחדש לחיי היומיום. השלב החשוב ביותר הינו המימטי – בשלב זה מתרחש עיות עם הנורמות של היומיום . באמצעות ביצוע פעולות הטכס, חתרניות מבחינה חברתית ומהופכות מבחינה טכסית. (ויקטור טרנר – התהליך הטכסי, מבנה ואנטי מבנה, רסלינג 2009). ז”א החפצים השימושיים מכילים רעיונות דתיים והחפצים האומנותיים מכילים רעיונות שימושיים
29.03.2019
